גלריות ת מונות של ירושלים
מאת הצלם איתן סימנאור

מבחר של גלריות המציגות את העבודות והפרויקטים שלי בירושלים
יום שיש הקדוש
יום שיש הקדוש
הסדרה מתמקדת בעיר העתיקה של ירושלים. העיר דומה תפאורה של תיאטרון מוטרף, עם טקסטורה של קלף עתיק מכוסה כתבי קודש, עליו קשקשו אין ספור גרפיטי מיליטנטי.
הטכניקה שלי פשוטה. אני מצלם את הסמטאות הצרות, את האבנים העתיקות, את חומות העיר; הפעילות האנושית הבלתי פוסקת היא עבורי כמו מסגרת עץ סביב תמונה, כמו נצנצי האיפור או תבלינים בסלט...




עולי רגל מכל היבשות באים לביקור באתרים הקדושים בארץ הקודש. ביקור בכנסיית הקבר הוא אחד מרגעי השיא הרוחניים. עם זאת, הכנסיה הפכה מזמן לאטרקציה תיירותית עם ההמון והעמולה הבלתי נמנעים. נוסף על כך, הבעלות על המקום מתחלקת בין זרמים שונים של הנצרות כתוצאה מי מתחים ומאבקי כוח.
עולי הרגל באים במטרה לצעוד את צעדיו האחרונים של ישו. לביקור יש משמעות רוחנית עליונה.
סדרה זו מנסה לחקור כיצד החוויה הפיזית של ביקור בכנסיית הקבר מתקיימת לצד החוויה הרוחנית.




נוצרים בירושלים
הקהילות הנוצריות השונות בירושלים, הצליינים והתיירים הנוצרים.
Jerusalem is a holy city for Christianity. Yet only some 16,000 Christians live in Jerusalem, 12,600 of them are local Arab Christians. Moreover, only 9% of Israel’s Arab Christian population lives in Jerusalem. The city with the largest Arab Christian population is Nazareth, Haifa comes second, Jerusalem is only third.
The establishment of the State of Israel in 1948 posed a “complex theological challenge” to the churches and the Christian world: how should the Christian world refer to the Jewish people’s success in establishing a sustainable Jewish state in the Holy Land, in light of the traditional Christian conception that the Jewish people was sentenced to punishment by exile and constant humiliation?
The Six-Day War and its surprising conquests of Bethlehem and East Jerusalem, home to most of Christianity’s holy places, served to further heighten the fears of the local Christian communities and churches and also among international Christian elements.
For the first time ever, the holy places of Christianity were under the control of a state that Christians identified with Judaism, the defeated religion that birthed Christianity, the "victorious religion".
Israel, the state of the Jewish people, which for centuries was a minority dependent on the good graces of Christian and Muslim rulers, found itself in the role of "Caesar", expected to deal with the affairs of local Christian communities, with international Christian bodies, holy sites and the vast Church property that remained within the boundaries of the young state.
Through this series my aim is to discover and learn the different Christian communities from the different denominations present and active in Jerusalem, mainly those who share the rights in the church of the Holy Sepulcher, namely the Orthodox and the Catholics, the Armenians, the Copts, the Ethiopians and the Syriacs. Local Arab Christians, Pilgrims and casual Christian visitors are also in the focus.

Franciscan friars at the entrance to the Holy Sepulcher

Orthodox priests by the orthodox patriarchate

Good Friday...

Franciscan friars at the entrance to the Holy Sepulcher
נוצרים בירושלים
חגים יהודיים
הסדרה מתמקדת בחגים היהודיים השונים ברחובות ובמקומות דתיים בירושלים, כולל הכותל המערבי, הרובע היהודי בעיר העתיקה, השכונות החרדיות וכמה מקומות פרטיים



making of the "guarded matsot" for Passover festival

חגים יהודיים
ירושלמים
מי הם הירושלמים? מה מעסיק אותם? איך הם נושאים את התואר?




ירושלמים
רחוב יפו - ירושלים
במהלך 150 שנות קיומו שימש רחוב יפו כעורק ראשי, החוצה את ירושלים ממזרח למערב. התנועה במקור כללה גמלים וחמורים לפני שכלי רכב מכל הסוגים השתלטו בהדרגה, ורחוב יפו - בלב העיר - הפך לפקק תנועה מתמשך. במהלך הזמן העירייה הציעה תוכנית פיתוח שאפתנית שכלל הקמת רכבת כלה תוך כדי הפיכת רחוב יפו והרחובות הסמוכים למדרחוב.
בשנת 1990 הושק פרויקט הרכבת הקלת. הבנייה נמשכה לנצח, העלויות נסקו השמיימה והפתיחה נדחתה ארבע פעמים. מרוב ייאוש, אימצו הירושלמים משחק מילים ציני לכלי התחבורה החמקמק הזה ולבנייתו הלא נגמרת, כשהם מתייחסים אליו כרבקת התקלה במקום רקבת הקלה
בסוף 2011 הרכבת הקלה סופף סוף התחילה לפעול ורחוב יפו שוב שקק חיים. כיום, הפרויקט נחשב להצלחה של ממש. כמו רוב הירושלמים התרגלתי בסוף לוכחותה הרכבת הקלה
בסדרה הזאת אני מנסה לברר אם רחוב יפו חזר למעמד הרם הקודם שלו, בלב העיר ובלבם של הירושלמים, למרות הוויתור מרחיק הלכת למודרניות שכפתה הרכבת על עיר בת כמעט חמשת אלפים שנה




רחוב יפו - ירושלים
גג עם נוף
באמצע העיר העתיקה, גג שטוח גדול. רבים עולים אליו כדי להתמצא בין נקודות הציון וגם כדי ליהנות מכמה רגעים של רוגע ושלווה...
הנוף, בן כיפת הזהב והר הזיתים, מעורר השראה למרות ריבוי צלחות לווין, מיכלי מים, פנסי רחוב ומחסנים מאולתרים.
בסדרה זו כל התמונות צולמו מאותו גג, עם שינוים קלים בנקודת המבט וזווית הראיה, בשעות שונות של היום והשנה.




גג עם נוף
בית קברות באב אל-רחמא
בית הקברות באב אל-רחמה הוא בית קברות מוסלמי השוכן לאורך החומה המזרחית של הר הבית. הוא נמצא ברשימת האתרים של הולי לרגל המוסלמים מכיוון שהוא יש בו קברים של חבריו של הנביא מוחמד , וקברים של מוג'אהדין שהשתתפו בכיבוש ירושלים על ידי העומרים והאיובים .




בית קברות באב אל-רחמא
יום שישי הקדוש
בשבוע הפסחא בירושלים, קבוצות רבות של עולי רגל מצטרפים לתהלוכות יום שישי הקדוש לאורך דרך ההייסורים ולטקסים אחרים, במטרה לצעוד את צעדיו האחרונים של ישו.




יום שיש הקדוש
פורטרטים
סידרה של פורטרטים מהקהילות השונות בירושלים




פורטרטים
חוסן
ישאראל נמצאת במלחמה בשבעה חזיתות בשנה האחרונה, בעקבות ההתקפות והטבח האכזרי של חמאס ב-7.10.23 בעוטף עזה.
בסדרה זו אני יוצאה למדוד את "מצב הרוח" של הישראלים. בחרתי לשבת במרפסת של בית קפה ירושלמי ולתצפת על האנשים סביבי, כשהם יושבים לכוס קפה עם חברים או עם קרובי משפחה.




חוסן
המחאה נגד הרפורמה המשפטית
גל ההפגנות בערים ברחבי המדינה מאז 7 בינואר, 2023, נגד העברת חוקי הרפורמה במערכת המשפט בכנסת.
כשבוע לאחר הקמת הממשלה הציג שר המשפטים יריב לוין תוכנית, בתמיכת ראש הממשלה בניימין נתניהו והקואליציה, לשינויים משמעותיים במערכת המשפט והאיזון בין 3 רשויות השלטון בכך שתחליש את מערכת המשפט ותתן כוח בלתי מוגבל לממשלה.
המפגינים מתנגדים לרפורמה ומבקשים לבטל אותה




המחאה נגד הרפורמה המשפטית בירושלים
משפחה חרדית בירושלים
בשנת 1988, במהלך חג הסוכות, פגשתי לראשונה את אריה עם שניים מבניו, יוסף חיים (8) והלל (5) בכותל המערבי. הייתי שם בצילומים, יצא לנו לדבר והתיידדנו. מכאן ואילך ביקרתי אותם בבית, בשכונה החרדית בית ישראל, והחלטתי לצלם אותם כדרך לתעד את חיי המשפחה והקהילה.
אריה ורעייתו גלית נולדו וגדלו בסביבה חילוני, הם נישאו וחיו חיים חילוניים לחלוטין בחולון שבגוש דן. כמה שנים לפני שפגשתי אותם הם החליטו יחד לחזור בתשובה. הם עברו לירושלים והצטרפו לקהילת "שובו בנים", חלק של חסידות ברסלב. אליעזר ברלנד היה (ונשאר עד היום) המנהיג הדתי המאוד שנוי במחלוקת של קהילת "שובו בנים" (הוא הספיק מאז לשבת בכלא) וכבר אז, רבים מחסידיו של ברלנד התבלטו כאלימים ופורעי חוק.
כשהכרתי אותם, לאריה וגלית היו כבר 6 ילדים. המשפחה חיה על פי הכללים המחמירים של היהדות החסידית, אולם קהילת "שובו בנים" לא הייתה חלק מהקהילות החסידיות בירושלים. במובנים רבים הם נדחקו לשוליים. אחת הסיבות הייתה שהרוב המכריע של חבריה היו חוזרים בתשובה. זו הסיבה שיכולתי לבקר אותם בביתם. אך לאחר מספר חודשים, חסידיו הקרובים של ברלנד התחילו לחשוד בי וביקשו ממני, בדרך הלא משתמעת לשתי פנים, "לשמור מרחק"...
לפניכם סדרת צילומים מהתקופה שבה יכולתי לבקר בחופשיות את אריה וגלית. החלטתי לנסות ולהתמקד בהלל בן ה-5, אחד מבניהם, שבדיוק עמד להצטרף למערכת החינוך של הקהילה.




משפחה חרדית בירושלים
שלג בירושלים
הסדרה כולל תמונות של חורפים שבהן כמות משמעותית של שלג כיסתה את ירושלים

the bridge to the cinematheque with the Old City Walls. Jerusalem.

Yemin Moshe and the Tower of David. Jerusalem.

the Jewish cemetery on mount of Olives and the Old City. Jerusalem.

the bridge to the cinematheque with the Old City Walls. Jerusalem.
