top of page
Anchor galleries J'm top

גלריות תמונות של ירושלים
מאת הצלם איתן סימנאור

logo 02 fixed.jpg

מבחר של גלריות המציגות את העבודות והפרויקטים שלי בירושלים

יום שיש הקדוש      

יום שיש הקדוש      

J'm Old City

העיר העתיקה

הסדרה מתמקדת בעיר העתיקה של ירושלים. העיר דומה תפאורה של תיאטרון מוטרף, עם טקסטורה של קלף עתיק מכוסה כתבי קודש, עליו קשקשו אין ספור גרפיטי מיליטנטי.
הטכניקה שלי פשוטה. אני מצלם את הסמטאות הצרות, את האבנים העתיקות, את חומות העיר; הפעילות האנושית הבלתי פוסקת היא עבורי כמו מסגרת עץ סביב תמונה, כמו נצנצי האיפור או תבלינים בסלט...

העיר העתיקה

כנסית הקבר

עולי רגל מכל היבשות באים לביקור באתרים הקדושים בארץ הקודש. ביקור בכנסיית הקבר הוא אחד מרגעי השיא הרוחניים. עם זאת, הכנסיה הפכה מזמן לאטרקציה תיירותית עם ההמון והעמולה הבלתי נמנעים. נוסף על כך, הבעלות על המקום מתחלקת בין זרמים שונים של הנצרות כתוצאה מי מתחים ומאבקי כוח.

​

עולי הרגל באים במטרה לצעוד את צעדיו האחרונים של ישו. לביקור יש משמעות רוחנית עליונה.

​

סדרה זו מנסה לחקור כיצד החוויה הפיזית של ביקור בכנסיית הקבר מתקיימת לצד החוויה הרוחנית.

כנסית הקבר

Holy Sepulcher
Chritians in J'm

נוצרים בירושלים

הקהילות הנוצריות השונות בירושלים, הצליינים והתיירים הנוצרים.

 

Jerusalem is a holy city for Christianity. Yet only some 16,000 Christians live in Jerusalem, 12,600 of them are local Arab Christians. Moreover, only 9% of Israel’s Arab Christian population lives in Jerusalem. The city with the largest Arab Christian population is Nazareth, Haifa comes second, Jerusalem is only third.

​

The establishment of the State of Israel in 1948 posed a “complex theological challenge” to the churches and the Christian world: how should the Christian world refer to the Jewish people’s success in establishing a sustainable Jewish state in the Holy Land, in light of the traditional Christian conception that the Jewish people was sentenced to punishment by exile and constant humiliation?

 

The Six-Day War and its surprising conquests of Bethlehem and East Jerusalem, home to most of Christianity’s holy places, served to further heighten the fears of the local Christian communities and churches and also among international Christian elements.

​

For the first time ever, the holy places of Christianity were under the control of a state that Christians identified with Judaism, the defeated religion that birthed Christianity, the "victorious religion".

​

Israel, the state of the Jewish people, which for centuries was a minority dependent on the good graces of Christian and Muslim rulers, found itself in the role of "Caesar", expected to deal with the affairs of local Christian communities, with international Christian bodies, holy sites and the vast Church property that remained within the boundaries of the young state.

​

Through this series my aim is to discover and learn the different Christian communities from the different denominations present and active in Jerusalem, mainly those who share the rights in the church of the Holy Sepulcher, namely the Orthodox and the Catholics, the Armenians, the Copts, the Ethiopians and the Syriacs. Local Arab Christians, Pilgrims and casual Christian visitors are also in the focus.

נוצרים בירושלים

חגים יהודיים

הסדרה מתמקדת בחגים היהודיים השונים ברחובות ובמקומות דתיים בירושלים, כולל הכותל המערבי, הרובע היהודי בעיר העתיקה, השכונות החרדיות וכמה מקומות פרטיים

חגים יהודיים

Jewish festivals
Jerusalemites

ירושלמים

מי הם הירושלמים? מה מעסיק אותם? איך הם נושאים את התואר?

ירושלמים

רחוב יפו - ירושלים

במהלך 150 שנות קיומו שימש רחוב יפו כעורק ראשי, החוצה את ירושלים ממזרח למערב. התנועה במקור כללה גמלים וחמורים לפני שכלי רכב מכל הסוגים  השתלטו בהדרגה, ורחוב יפו - בלב העיר - הפך לפקק תנועה מתמשך. במהלך הזמן העירייה הציעה תוכנית פיתוח שאפתנית שכלל הקמת רכבת כלה תוך  כדי הפיכת רחוב יפו והרחובות הסמוכים למדרחוב.

​

בשנת 1990 הושק פרויקט הרכבת הקלת. הבנייה נמשכה לנצח, העלויות נסקו השמיימה והפתיחה נדחתה ארבע פעמים. מרוב ייאוש, אימצו הירושלמים משחק מילים ציני לכלי התחבורה החמקמק הזה ולבנייתו הלא נגמרת, כשהם מתייחסים אליו כרבקת התקלה במקום רקבת הקלה​

​

בסוף 2011 הרכבת הקלה סופף סוף התחילה לפעול ורחוב יפו שוב שקק חיים. כיום, הפרויקט נחשב להצלחה של ממש. כמו רוב הירושלמים התרגלתי בסוף לוכחותה הרכבת הקלה

​

בסדרה הזאת אני מנסה לברר אם רחוב יפו חזר למעמד הרם הקודם שלו, בלב העיר ובלבם של הירושלמים, למרות הוויתור מרחיק הלכת למודרניות שכפתה הרכבת על עיר בת כמעט חמשת אלפים שנה

רחוב יפו - ירושלים

Jaffa street

גג עם נוף

באמצע העיר העתיקה, גג שטוח גדול. רבים עולים אליו כדי להתמצא בין נקודות הציון וגם כדי ליהנות מכמה רגעים של רוגע ושלווה...

הנוף, בן כיפת הזהב והר הזיתים, מעורר השראה למרות ריבוי צלחות לווין, מיכלי מים, פנסי רחוב ומחסנים מאולתרים.

​

בסדרה זו כל התמונות צולמו מאותו גג, עם שינוים קלים בנקודת המבט וזווית הראיה, בשעות שונות של היום והשנה.

גג עם נוף

Roof with a view

בית קברות באב אל-רחמא

בית הקברות באב אל-רחמה הוא בית קברות מוסלמי השוכן לאורך החומה המזרחית של הר הבית. הוא נמצא ברשימת האתרים של הולי לרגל המוסלמים מכיוון שהוא יש בו קברים של חבריו של הנביא מוחמד , וקברים של מוג'אהדין שהשתתפו בכיבוש ירושלים על ידי העומרים והאיובים .

בית קברות באב אל-רחמא

Bab el Rahma cemetery

יום שישי הקדוש

בשבוע הפסחא בירושלים, קבוצות רבות של עולי רגל מצטרפים לתהלוכות יום שישי הקדוש לאורך דרך ההייסורים ולטקסים אחרים, במטרה לצעוד את צעדיו האחרונים של ישו.

יום שיש הקדוש

Good Friday

פורטרטים

סידרה של פורטרטים מהקהילות השונות בירושלים

פורטרטים

portraits

חוסן

ישאראל נמצאת במלחמה בשבעה חזיתות בשנה האחרונה, בעקבות ההתקפות והטבח האכזרי של חמאס ב-7.10.23 בעוטף עזה.

​

בסדרה זו אני יוצאה למדוד את "מצב הרוח" של הישראלים. בחרתי לשבת במרפסת של בית קפה ירושלמי ולתצפת על האנשים סביבי, כשהם יושבים לכוס קפה עם חברים או עם קרובי משפחה. 

חוסן

resilience
Judicial protest

המחאה נגד הרפורמה המשפטית

גל ההפגנות בערים ברחבי המדינה מאז 7 בינואר, 2023, נגד העברת חוקי הרפורמה במערכת המשפט בכנסת.

​

כשבוע לאחר הקמת הממשלה הציג שר המשפטים יריב לוין תוכנית, בתמיכת ראש הממשלה בניימין נתניהו והקואליציה, לשינויים משמעותיים במערכת המשפט והאיזון בין 3 רשויות השלטון בכך שתחליש את מערכת המשפט ותתן כוח בלתי מוגבל לממשלה.
 

המפגינים מתנגדים לרפורמה ומבקשים לבטל אותה

 המחאה נגד הרפורמה המשפטית בירושלים

משפחה חרדית בירושלים

בשנת 1988, במהלך חג הסוכות, פגשתי לראשונה את אריה עם שניים מבניו, יוסף חיים (8) והלל (5) בכותל המערבי. הייתי שם בצילומים, יצא לנו לדבר והתיידדנו.  מכאן ואילך ביקרתי אותם בבית, בשכונה החרדית בית ישראל, והחלטתי לצלם אותם כדרך לתעד את חיי המשפחה והקהילה.

 

אריה ורעייתו גלית נולדו וגדלו בסביבה חילוני, הם נישאו וחיו חיים חילוניים לחלוטין בחולון שבגוש דן. כמה שנים לפני שפגשתי אותם הם החליטו יחד לחזור בתשובה. הם עברו לירושלים והצטרפו לקהילת "שובו בנים", חלק של חסידות ברסלב. אליעזר ברלנד היה (ונשאר עד היום) המנהיג הדתי המאוד שנוי במחלוקת של קהילת "שובו בנים" (הוא הספיק מאז לשבת בכלא) וכבר אז, רבים מחסידיו של ברלנד התבלטו כאלימים ופורעי חוק.

 

כשהכרתי אותם, לאריה וגלית היו כבר 6 ילדים. המשפחה חיה על פי הכללים המחמירים של היהדות החסידית, אולם קהילת "שובו בנים" לא הייתה חלק מהקהילות החסידיות בירושלים. במובנים רבים הם נדחקו לשוליים. אחת הסיבות הייתה שהרוב המכריע של חבריה היו חוזרים בתשובה. זו הסיבה שיכולתי לבקר אותם בביתם. אך לאחר מספר חודשים, חסידיו הקרובים של ברלנד התחילו לחשוד בי וביקשו ממני, בדרך הלא משתמעת לשתי פנים, "לשמור מרחק"...

​

לפניכם סדרת צילומים מהתקופה שבה יכולתי לבקר בחופשיות את אריה וגלית. החלטתי לנסות ולהתמקד בהלל בן ה-5, אחד מבניהם, שבדיוק עמד להצטרף למערכת החינוך של הקהילה.

משפחה חרדית בירושלים

Braslav
snow in Jerusalem

שלג בירושלים

הסדרה כולל תמונות של חורפים שבהן כמות משמעותית של שלג כיסתה את ירושלים

שלג בירושלים

annual marches

צעדות שנתיות ברחובות ירושלים

ברחבי העיר ירושלים מתקיימות מדי שנה צעדות רחוב, חלקן כפיות, אחרות פוליטיות יותר, אך לכולם יש אג'נדה

צעדות רחוב שנתיות

processions Holy Sep.

התהלוכות הפרנציסקאנית והארמנית בכנסית הקבר

"הדברים, כפי שהם התנהלו עד היום, יישארו כמו שהם עד להסכם סופי". זו הייתה ההכרזה שנמסרה ב-1852, שקבעה את ההסדר הקרוי היום "סטטוס קוו". זהו מסמך הכולל רשימה ערוכה של הסדרים וכללים "זמניים" המסדירים את ההתהלות בחלק מהאתרים הקדושים לנוצרים, אלה המשותפים לכמה קהילות נוצריות, בארץ הקודש.

​

בכנסיית הקבר בירושלים הסטטוס קוו מסדיר את ניהול ושימוש החללים השונים בפרטי הפרטים: חלוקת החללים, הבעלות, זכויות הניקיון, נרות ונורות שרק בעליהם יכולים להדליק...

 

אך מעל לכל, הסטטוס קוו קובע לוח זמנים מדויק של זכויות התפילה ושעות התפילה. חשוב וחובה להקפיד עליו כדי למנוע מצב שטקסים דתיים של קהילות שונות יתקיימו באותו זמן ובאותו חלל.

​

דרך מצוינת לחוות את הסטוס קוו ב-"זמן אמת" היא לעקוב אחר התהלוכה הפרנציסקאנית היומית בכנסיית הקבר, המציינת אירועי מרכזיים של דרך ההיסורים, של מותו ותחייתו של ישו, ולאחר מכן תהלוכה דומה של הקהילה הארמנית, המתקיימת בימי שישי, שבת וראשון בלבד. סדרה זו עוקבת מקרוב אחר שתי התהלוכות.

התהלוכת הפרנציסקאנית והארמנית בכנסית הקבר

urban stress

סטרס אורבני

העיר העתיקה בירושלים נתונה לחץ כבד: מבודדת מאחורי חומותיה העתיקות היא סובלת מאוכלוסיה גדלה, מי הצפת תיירים, מתשתיות כורסות ומסמטאות צרות המשמשות כרחובות

 

כמויות גדולות של פסולת מוצקה מצטברות מדי יום בפינות רחוב, בעוד צבא של מנקי רחוב פוגדים את סמטאות העיר וטרקטורים קטנים גוררים ערימות אשפה. הוסיפו לזה גרפיטי לוחמני ההנהבק על חשיפה מבעד כל קיר: למעשה, המראה האורבני של העיר העתיקה מעוצ מחדש מדי יום על ידי הפרעות כרוניות

​​

הסוגיה הזאת אינה ספציפית לירושלים, אך בסביבה אורבנית כל כך צפופה ומתוחה ההשפעה היא חריפה. התמקדות בסוגיה דווקא בסמטאות העיר העתיקה  של בירושלים מציעה פרספקטיבה שונה מהתפיסה האיקונית של רוב התיירים לעיר ירושלים

מתח עירוני

urban spaces

מרחב אורבני

עד שנת 1860 אוכלוסיית ירושלים מתגוררה בתוך כותלי העיר העתיקה. כבר אז המרקם האנושי של עיר הקודש היה עשיר ומגוון, עם קהילות מכל קצוות הלבנט והאימפריה העות'מאנית. במחצית השנייה של המאה ה-19 האוכלוסייה גדלה משמעותית, כאשר עולים חדשים הגיעו בעיקר ממדינות אירופה. כתוצאה מכך התרחבה העיר מחוץ לחומות, ויצרה בהדרגה סביבה עירונית עשירה ומגוונת לא פחות מאוכלוסייתה.

 

כיום ירושלים היא עיר של קרוב למיליון תושבים, העיר הגדולה בישראל מבחינת שטח שיפוט, עם 126 קמ"ר, לעומת תל אביב ששטחה 52 קמ"ר בלבד. האוכלוסייה נותרה מגוונת ביותר מבחינה אתנית ותרבותית במדינה.

 

לפעמים זה מרגיש כאילו כל הקהילות הללו מתפתחות במרחב רב-שכבתי, לאורך מסלולים מהירים נפרדים, רק לעתים נדירות עוצרים לרגע קצר של התבוננות. אני ירושלמי בעצמי, הסדרה הזו היא הניסיון שלי לדלג בין כל המסלולים, לאסוף רשמים...

מרחב עירוניים

Mamilla project

פרויקט ממילה

"Project Mamilla" is a 10 hectares ambitious urban development including luxury housing, hotels and offices as well as huge underground parking lots and a tourist promenade combined with a shopping mall leading to the Old City through a steep fly of 22 stairs.

​

Most buildings of the original Mamilla neighborhood have been destroyed, giving way to massive modern structures with neo-archaic arches as the main design feature. A couple of historical warehouses have been dismantled and put back together in different locations, as part of the project, allowing the entrepreneurs to claim a large conservation efforts as part of this rather gigantic project.

​

"A unique project overlooking the Old City" was the advertising slogan for the Mamilla project, situated near Jaffa gate, on what used to be the seam line between West and East Jerusalem (from 1949 till 1967). Yet for a glimpse of the Old City walls from Mamilla shopping mall one would have to stand on the very edge of a top terrace...

פרויקט ממילה

J'm duality

דואליות ירושלמית

סדרה זו מתמקדת בהירהור שפוקד כל מבקר בירושלים: העיר ירושלים נקרעת בין מעמדה הפוליטי המורכב והשנוי במחלוקת מחד גיסא לבין מעמדה כעיר קודש מוצהרת מאידך גיסא​.

​

יש הטוענים שה-"raison d'être" היחיד של ירושלים הוא קדושתה. אלמלא הקדושה, האם מלכתחילה ירושלים הייתה קמה כעיר, האם היא הייתה מגיעה לרמת יוקרה שכזו?

​

ירושלים היא עיר קדושה עבור שלושת הדתות האברהמיות. על פי ספרי הקודש והמסורות הדתיות, אירועים מחוננים עבור כל אחת משלוש הדתות המונותאיסטיות התרחשו בירושלים, כאשר במוקד אותם הארועים עומדות דמויות בולטות מתוך שלושת הדתות. המקומות הקדושים ביותר ליהדות ולנצרות נמצאים בירושלים. באסלאם הסוני, ירושלים היא העיר השלישית בקדושתה, אחרי מכה ומדינה.  12% מתוך הקמ"ר של העיר העתיקה הצפופה של ירושלים תפוסים על ידי מקדשים ומקומות קדושים!

​

יחד עם זאת, במשך רוב ההיסטוריה שלה, ירושלים נשארה עיירה פרובינציאלית מרוחקת, תחת שילטונן של אימפריות חזקות, והיא הוזנחה. רק מאמצע המאה ה-19 החלו מעצמות המערב להתחרות על נוכחות בארץ הקודש, בעיקר דרך פעילות מיסיונרית ובאמצעות מוסדות המתמחים בארכיאולוגיה מקראית. בהמשך הציונות הובילה להקמת מדינת ישראל.

​

בתחילת הדרך הציונות לא הקדישה תשומת לב רבה לירושלים, אולי להיפך. רק כתוצאה מתוכנית החלוקה של האו"ם ב-1947 ובמהלך המאבק לעצמאות, ירושלים הפכה להיות מרכזית בנרטיב הציוני. ובכל זאת, היא הוכרזה כעיר בירה של מדינת היהודים רק חודשים לאחר הכרזת המדינה.

​

הקהילה הבינלאומית בחרה לדבוק בעמדה המשפטית של האו"ם בנוגע לירושלים, עמדה שנובעת מתוכנית החלוקה שאומצה על ידי האו"ם ב-1947, כלומר קורפוס ספרטום בניהול האומות המאוחדות, ולכן האו"ם מסרב להכיר בריבונות ישראל על העיר עד עצם היום זה.

​

מאז תום מלחמת העצמאות ב-1949, במובן מסוים כתגובה להנ"ל, נעשו מאמצים רבים, ברמת השטח, ע"י השלטונות הישראליים גם ע"י מוסדות יהודיים/ציוניים ברחבי העולם כדי לבסס את ירושלים כבירת המדינה, מדינת היהודים.

​

אך לאחר מלחמת העצמאות ישראל וירדן חתמו על הסכם הפסקת אש שבעקבותיו העיר נותתרה מחולקת בין שתי המדינות במשך 19 שנים, כאשר שטח הפקר קטלני חוצץ בניהם! במובנים רבים, העיר נשארה מחולקת עד היום...

​

עתידה של ירושלים הוא אחד הנושאים הבוערים והמורכבים ביותר בלב הסכסוך הישראלי-פלסטיני. המעמד הסופי של ירושלים ושל המקומות הקדושים שבה לא יוכרע רק בין הישראלים לפלסטינים: ההשלכות הן הרבה מעבר למסגרת הסכסוך עצמו והסוגיות הן לא רק גיאופוליטיות​.

 

בסדרה הזאת אני מהרהר על הדואליות של ירושלים, ללא ספק אחד המאפינים של העיר. אני לא ניסיתי לשלב את הירושלמים עצמם בתמונות​. הם מופיעים פה ושם, בהקראי, אך הם לא מוקד הסיפור, הם רק גורם חולף בעיניי​.  אני מעדיף להתמקד בעיר עצמה, בבניינים, בסמלים, במוסדות, באנדרטאות, בצלקות ובפצעים הפתוחים, בקדושה, בפיתוח העירוני, כאשר כל אלא הם ביטוי ויזואלי של הדואליות של ירושלים...

​

​

דואליות ירושלמית

urban corners

פיתוח עירוני בירושלים

"ירושלים היא אחת הערים המסובכות בעולם מבחינת תכנון עירוני" טוען מכון מוביל בתחום חקר מדיניות ופיתוח, והוסיף "לפיתוח העירוני בירושלים יש שני היבטים: ירושלים 'של מטה' היא עיר שבה תושבים מנהלים את חיי היומיום, והירושלים 'של מעלה' היא סמל דתי, רוחני, תרבותי והיסטורי אוניברסלי".

​

לאורך ההיסטוריה, שליטים ומדינות יזמו פרויקטים תכנוניים לא רק בכדי להענות לצורכי הדיור, תחבורה ומבני ציבור, אלא גם בכדי לקדם אג'נדה פוליטית ולהעביר מסרים.  זה במיוחד נכון בירושלים, לאור מעמדה הפוליטי והסמלי.

​

כיום, פורומים עירוניים העוסקים בכל היבטי הפיתוח העירוני מסכימים שלמרות כמה כישלונות מובהקים, ירושלים נמצאת בדרך הנכונה. הכניסה לעיר נראית כיום כמו אתר בנייה עצום מימדים אך זה אמור להוביל בסופו של דבר לחיזוק משמעותי של רשת התחבורה הציבורית ברחבי העיר. לעיר יש תוכניות פיתוח המתחשבות בשינוי האקלים כדי להקטין את טביעת הרגל האקלימית שלה, זה כולל הקפדה על שמירה על הטבע  העירוני, נטיעת עצים ועוד. המטרה היא להפוך את העיר לירוקה מספיק ובריאה מספיק כדי לגרום לאנשים לרצות לגור בה.

​

אחרי הכל, ירושלים משתדלת להתפתח כעיר "נורמלית"…

​

הנה סדרה שמעבירה את התפיסה שלי לגבי הדרך שבה התכנון עירוני משפיע על ירושלים. תוך כדי כך אני עוקב אחר הג'נטריפיקציה בחלקים נרחבים בעיר, תופעה גלובלית מרתקת, ואני אוהב לפקוח עין על השטחים שנמצאים מאחור, ה"פינות המיושנות" שעדיין לא הגיעו אליהן בפיתוח עירוני...

פיתוח עירוני בירושלים

Mount of Olives

בית הקברות היהודי על הר הזיתים

הר הזיתים הוא רכס הרי הצמוד לעיר העתיקה של ירושלים, מעבר לעמק קדרון

​

ההר משמש כבית קברות יהודי כבר למעלה מ-3,000 שנה, ומכיל כ-150,000 קברים, מכאן נובע התפקיד המרכזי שלו במסורת בתי הקברות היהודיים.

​

מאז ימי קדם יהודים רבים מבקשים להיקבר בהר הזיתים, על בסיס המסורת היהודית הטוענת שהמשיח יגיע דרך הר הזיתים דבר המסמן את תחיית המתים

בית הקברות היהודי על הר הזיתים - ירושלים

הכותל המערבי

הכותל המערבי הוא אתר התפילה היהודי החשוב והמוכר בעולם... ובכל זאת הוא אינו מקום קדוש!

 

המקום הקדוש ליהודים נמצא בהר הבית (או "רחבת המסגדים" כפי שמכירים אותה היום), מעל הכותל המערבי, שם עמדו שני המקדשים היהודיים.

​

רחבת הכותל היא למעשה בית כנסת גדול תחת כיפת השמיים. מקובל לחשוב ש-"מעולם לא זזה השכינה מהכותל המערבי של בית המקדש" ולכן יהודים רבים (ואחרים) באים לכותל המערבי על מנת להתפלל ולפנות באופן אישי לה'. 

​

בסדרה הזו המטרה היא לנסות להבין ולמדוד את גודל החוויה עבור אלה שבאים להתפלל בכותל.

הכותל המערבי

Western Wall
views in Jerusalem

נופים בירושלים

כמה נופים משמעותיים בירושלים

נופים בירושלים

Hebron settlement

הישוב היהודי בחברון

לעיר חברון שבלב הגדה המערבית יש רוב פלסטיני של יותר מ-200,000 והתנחלות יהודית קטנה במרכז העיר, המונה בין 500 ל-800 יהודים.

​

חלק אחד של העיר, בו מתגוררים כ-170,000 פלסטינים, הוא תחת שילטונו של  הרשות הפלסטינית . בחלק נוסף, שבמרכזו מצויה מערת המכפלה, מתגוררים כ-30,000 פלסטינים. חלק זה נמצאת בשליטה צבאית ישראלית. חטיבה שלמה מגנה על כ-800 תושבים יהודים המתגוררים ברובע היהודי הישן.

 

ישראל הכריזה על מספר אזורים בעיר העתיקה של חברון  כאזור צבאי סגור. החנויות של הפלסטינים נאלצו להיסגר. תושבים פלסטינים, הנתונים מדי יום לחיפושי גוף חוזרים ונשנים, חייבים להירשם כדי לקבל אישורים מיוחדים לנווט בין 18 המחסומים הצבאיים שהוקמו במרכז העיר.

הישוב היהודי בחברון

Tel Aviv

תל אביב

תל אביב בעיני ירושלמי

תל אביב

חיפה

חיפה בעיני ירושלמי

חיפה

Haifa
Last Ones

אחרונים - ניצולי שואה

ניצולי שואה הם העדים האחרונים של אלה שהפכו חסרת אונים מול השנאה ותוכניות לרצח עם חסרי תקדים שהשתוללו בתקופת השואה.

 

באותה תקופה, עולמם של רוב יהודים אירופה קרס. חלקם עברו את זוועות מחנות ההשמדה המפלצתיים של הנאצים. אחרים הצליחו לשרוד בתנאים פחות נוראים. כולם נאלצו להתמודד, בשלב מסוים, עם ההתרסקות הפתאומית וההרס המוחלט של סביבתם במובטחת, לכאורה.

 

היום, יותר מ-75 שנה אחרי, פחות ופחות ניצולי שואה עדיין נמצאים בקרבנו. לאחר ששרדו, הם הצליחו להתחיל חיים חדשים, לרוב בלי כלום, למרות הטראומות והפצעים הפעורים. רבים הקימו משפחה והנהיגו קריירה משלהם.

 

כעת הם בעצמם מתקרבים לסוף חייהם. לעדות החיה שלהם יש ערך רב, לנו ולדורות הבאים.

 

באמצעות צילומי פורטרט בשחור/לבן, ניסיתי ליצור פרספקטיבה ויזואלית מעוררת מחשבה של עברם ההרוס אך לא נשכח לעומת חייהם היום ועכשיו.

אחרונים - ניצולי שואה

bottom of page